שאלות נפוצות

בודקים את השכבה העליונה של האדמה. אם 2–3 הסנטימטרים העליונים יבשים, רוב הצמחים הביתיים מוכנים להשקיה. עדיף להשקות לעומק ובתדירות נמוכה מאשר מעט וכל הזמן — ולמין הצמח תמיד יש את המילה האחרונה.

בוחרים צמחים שסובלניים לאור חלש כמו סנסיווריה, זמיוקולקס או ספטיפיליום, מקרבים בעדינות לחלון מואר ומסובבים את העציץ פעם בשבועיים כדי שיגדל אחיד. אפשר גם להוסיף תאורת צמיחה.

חלק מהצמחים הנפוצים רעילים לחיות מחמד אם נוגסים בהם. בכל כרטיס צמח מצוין שדה רעילות, ואפשר לסנן בעמוד הצמחים לפי “ידידותי לחיות מחמד”. בספק — מרחיקים מהישג ידם של בעלי החיים.

בעונת הצמיחה (אביב–קיץ) רוב צמחי הבית נהנים מדישן מאוזן אחת לשלושה–ארבעה שבועות, במינון מדולל. בסתיו ובחורף מפחיתים או מפסיקים, כי הצמח נכנס למנוחה.

כשהשורשים מציצים מחורי הניקוז, המים בורחים מיד בלי להיספג, או שהצמח נעצר בגדילה — בדרך כלל אחת לשנה–שנתיים. בוחרים עציץ גדול במידה אחת בלבד, עם ניקוז טוב.

הסיבה השכיחה ביותר היא השקיית יתר. בודקים שהאדמה לא ספוגה ושיש ניקוז, ורק אחר כך חושדים בתאורה, בקור או בחוסר דישון. עלה צהוב בודד בתחתית הוא לרוב תהליך טבעי.

לפני נסיעה משקים לעומק, מרחיקים מחלון שמש ישיר ומקבצים את הצמחים יחד כדי לשמור על לחות. לנסיעות ארוכות אפשר נוֹריות השקיה איטית או הדק בקבוק הפוך עם מים.

מתחילים מהאור, ממשיכים להשקיה, ואז בודקים אם יש חיות מחמד בבית והאם צריך עמידות גבוהה יותר.

כן. עמוד צמחי הבית כולל מסננים לפי קושי, אור, מים ופנים/חוץ כדי לצמצם חיפוש מהר.

כן. כל הפריסה בנויה mobile-first, עם שדות גדולים, מרווחים נוחים וטקסט קריא.